Featured Posts

להרפות כשכואב


לפני תהליך השתלת מח העצם העצמית שעברתי, עברתי תהליך בשם איסוף תאי אב. בתהליך הזה מחובר המטופל למכשיר השואב דם מזרוע אחת, אל המכשיר וחזרה לזרוע השנייה. המכשיר מפריד בין מספר מרכיבים שונים הכולל את המרכיב שעבורו התכנסנו- תאי האב. על מנת שתהליך זה ייקח רק מספר שעות ולא יותר, כדאי לשים ונפלון (המחט השואבת) כמה שיותר עבה. בתור בוגר של טיפולים כימוטרפיים הורידים שלי היו שקועים ודקים כך שהחדרת מחט הייתה תהליך מורכב. לאחר שני נסיונות הרופאה אמרה שייתכן ונצטרך לעשות ניתוחוצ'יק ולחבר את המחט השואבת לעורקים באזור המפשעה. בניסיון אחרון לפני זה אמרתי לרופאה שיש לי "וריד סודי" בצד האחורי של הזרוע, והיא הסכימה שננסה שם.


ואז באותו הרגע, עשיתי את אחד הדברים היותר קשים שעשיתי בחיי. עצמתי עיניים והתרכזתי באותו אזור בו הרופאה התכוונה להחדיר את המחט, והרפיתי. הרפיתי את הזרוע, התכוננתי לכאב, הרגשתי את הכאב, נשארתי רפוי והמחט נכנסה בקלות.


זה היה אחד השיעורים החשובים ביותר שהיו לי בחיי עד כה. עד לאותו הרגע, כשהגיע כאב לחיי, בין אם פיזי או נפשי, הייתי מתכווץ, מנסה להימנע או מתחמק ממנו. באותו רגע, לראשונה, התרכזתי בו, הקשבתי לו, והוא חלף הרבה יותר מהר מבכל פעם אחרת. מעבר לכאב הרגעי, יש את החלקים היותר גדולים ומשמעותיים והם החלק שקודם לכאב, וזה שבא אחריו. בהרבה מקרים אחרי חוויה של כאב פחדתי מהכאב הבא. עשיתי כל מה שאני יכול בשביל לא לכאוב ולא להגיע לשם שוב, דאגתי כל הזמן אם יכאב לי, כמה זה יכאב, איפה יכאב.. הייתי עסוק כל הזמן בכאב. וגם אחרי, הייתי עסוק רק בכמה כאב לי, בטראומה, ושוב בפחד מהכאב הבא. כמו כאב פיזי כך גם עם כאב נפשי. אחרי כאב של פרידה למשל, הפחד מהכאב הבא גרם לי לא להיפתח ולהתחיל שוב זוגיות כי אז יכאב שוב. כשהתמצית של כל זה היא הימנעות מכאב. קיבלתי את זה שיש כאב, הוא חלק מהחיים, והוא לא רע ולא טוב, הוא פשוט כאב. וכמו שאחרי שאני שומע בדיחה טובה וחווה צחוק ושמחה אני לא סוחב אותה, נזכר בה, או מתכנן את חיי לפי הבדיחה הבאה, כך כשאני חווה כאב, אני פשוט חווה אותו, משחרר אותו וממשיך הלאה.

#כאב #להרפות #מחטים #פוסטים

כל הזכויות שמורות לגיא תבורי

  • w-facebook
  • LinkedIn Clean
  • Twitter Clean
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now