Featured Posts

מה, אתה פחדן?


11.jpg

התיישבתי על הכיסא על מנת להתחיל את תהליך איסוף תאי האב. בתהליך הזה לכל זרוע הייתה מחוברת מחט שהתפצלו ממנה צינורות רבים שהובילו אל מכשיר האיסוף. כשלמעשה דם נשאב מיד אחת אל המכשיר, ובחזרה ליד השנייה. בכל פעם שהייתה בעיה בשאיבת הדם, המכשיר צפצף. בכל פעם שהמכשיר צפצף אני פחדתי.


הגעתי אל תהליך איסוף תאי האב לאחר 15 טיפולים כימותרפיים, שני ניתוחים, עשרים הקרנות ואין ספור דקירות ובדיקות דם, וכל זה במעטפת תדמית של גיבור. ואז עלו הפחדים. מיד לאחר שהפחדים עלו עלה "פאנל השופטים". אותן מחשבות שיפוטיות שלי את עצמי "מה אתה פחדן?", "עברת כל כל הרבה דברים, מזה אתה מפחד?" "רק חלשים מפחדים!".


ואז, בתוך כל הפחדים, הביקורת, הצעקות הפנימיות לפתע נהיה שקט והיה שם רק קול אחד שקט ומלטף. "היי גיאגוש, זה בסדר, מותר לך לפחד.., תאהב אותך גם ככה.." קראתי לאבא שחיכה לי במסדרון, ביקשתי ממנו להחזיק לי את היד, אמרתי לו שאני מפחד וביקשתי ממנו להרגיע אותי. הוא אמר לי לעצום עיניים והוליך אותי במחשבותיי אל החצר בבית, תיאר לי את הפרחים והחיות ואת כל היופי שקיים שם, נרגעתי.


הבעיה היא לא הפחד, העצב, הכעס או כל רגש אחר אותו אנו חווים, הבעיה היא "פאנל השופטים", ההתנגדות והביקורת העצמית אל אותו הרגש. ברגע שאאפשר לעצמי לחוות כל רגש ללא ביקורת או שיפוטיות תהיה שם אהבה וקבלה. כך גם אוכל להיכנס ולצאת מכל רגש כרצוני. כשאני מבקר את עצמי ומתנגד לרגש כלשהו אני בעצם נאחז בו. שליטה וניהול רגשות מתאפשרים רק כאשר אני מקבל את כל קשת הרגשות הקיימים בי.


אמנו את עצמכם להקשיב למחשבות, להקשיב לרגשות, רתמו את "פאנל השופטים" לטובתכם. לפעמים יש להם דברים חכמים להגיד.

#פחדים #איסוףתאיאב #פוסטים

כל הזכויות שמורות לגיא תבורי

  • w-facebook
  • LinkedIn Clean
  • Twitter Clean
This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now